בצל מלחמת 'חרבות ברזל' וגיוס המילואים חסר התקדים, מאות אלפי משפחות בישראל מתמודדות עם היעדרות ממושכת של בן או בת הזוג מן הבית. המשמעות עבורנו – נשות המילואימניקים – היא התמודדות כמעט יומיומית עם עומס רגשי, תפקודי וכלכלי, תוך ניסיון לשמור על יציבות אישית, משפחתית ותעסוקתית.

במצב כזה, למעסיקים יש תפקיד מכריע: להיות חלק מהמעטפת התומכת, לשמור על זכויותינו ולהימנע מאפליה.

 

מהן חובות המעסיקים לפי החוק?
1. הגנה מפני פיטורין
בהתאם לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949, חל איסור לפטר חייל מילואים במהלך שירותו ובתקופה שלאחר מכן ללא היתר ממשרד הביטחון.

במקרה של נשות מילואימניקים – חל איסור לפטר על רקע הנסיבות האישיות שנובעות משירותו של בן הזוג, לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

פיטורים בתקופה זו, גם אם "מנומקים" אחרת, עשויים להיחשב אפליה פסולה.

​

2. גמישות תעסוקתית
מעסיקים נדרשים לגלות גמישות במתן חופשות, היעדרויות, שעות מותאמות או עבודה מהבית, במיוחד כאשר יש ילדים קטנים בבית או בן זוג שנעדר תקופה ארוכה.

אין חובה חוקית מפורשת למתן חל״ת, אך אנו פועלות לקידום חקיקה שתסדיר זאת.

מעסיק שמונע גמישות או מעניש על רקע זה – פועל שלא כדין.

​

3. הימנעות מאפליה עקיפה
אין להפלות נשים במקום העבודה בשל כך שבן הזוג שלהן משרת במילואים.

כל החלטה שפוגעת בשכר, תנאים, קידום או תפקיד – על רקע היעדרותו של בן הזוג – עשויה להיחשב אפליה עקיפה אסורה.

​

4. אחריות מוסרית וסביבתית
מעבר לחוק, אנחנו מצפות מהמעסיקים לגלות רגישות, הבנה, שיח פתוח ותמיכה.

בתקופה זו, כל מחווה של הקלה, עזרה או התחשבות – היא לא רק מתבקשת, אלא חיונית לחוסן האזרחי והלאומי.​