.png)
תעסוקה וכלכלה
מדווחות על פגיעה בעסק
שכירות:
נאלצו להפחית אחוזי משרה.
%54.5
פוטרו או הוצאו לחל"ת
%14
חוו פגיעה במעמד התעסוקתי
%30
עצמאיות:
השלכות כלכליות:
עלייה בשיעור
המשפחות המוגדרות
כ"מעוטות הכנסה"
21%
בריאות פיזית:
מהנשים מדווחות
על הידרדרות בריאותית פיזית
עקב העומס והשחיקה
49%
משפחות המילואים במספרים
ילדים מתמודדים עם השלכות שירות
המילואים המתמשך והיעדרות הורה
מהבית לאורך זמן.
כ- 300,000
.png)
משפחות מילואים פעילות.
כ- 100,000
משפחות המילואים
דו"ח מצב ינואר 2026
ילדים וחינוך
השפעה רגשית:
גיל רך (0-5):
74% מהילדים מראים
תלות מוגברת קיצונית
בהורה שנשאר בבית
(האם ברוב המוחלט)
מההורים מעידים על השפעה
שלילית על הילדים מבחינה רגשית
והתנהגותית עקב שירות מילואים
ממושך של אחד ההורים.
השפעה רגשית:
מדווחים על ירידה
בהישגים הלימודיים,
גם ביסודי
וגם בעל יסודי.
.png)
גיל יסודי (6-11)
עלייה של
30% בהתנהגות אלימה,
37% שינוי בהרגלים חברתיים,
44% מדווחים על קשיי שינה.
גיל ההתבגרות (12-18)
40% מדווחים על ריבוי
קונפליקטים ומריבות בבית,
30% מדווחים על שינוי לרעה
בהרגלים חברתיים
ו-26% מדווחים על קשיי שינה.
חוסן נפשי וזוגיות
.png)
כ- %35 מעוניינות בטיפול
אך לא מגיעות לזה.
דיווח על מצוקה נפשית:
נשות מילואימניקים
68%
משרתי מילואים
45%
נגישות לטיפול
יציבות התא המשפחתי:
21% מהזוגות שקלו גירושין
ברבעון האחרון (לעומת 2% בכלל
האוכלוסייה ו-8% בזמן מלחמה).
כ-30% מהנשים פנו
לקבלת סיוע רגשי
.png)
50% מהנשים מדווחות על פגיעה
בקרבה הרגשית לבן הזוג.
.png)
שלטון מקומי וקהילה
מהנשים מרגישות מבודדות בתוך הקהילה שלהן וחשות "שקופות"
אל מול שגרת החיים האזרחית שמסביב.
57%
מהנשים הרגישו שלא קיבלו מענים ותמיכה מהרשות המקומית.
62%
מוטיבציה לשירות (מבט מהשטח)
שחיקת המוטיבציה:
היקף שירות חריג:
על פי נתוני צה"ל וביטוח לאומי,
עשרות אלפי משרתים ביצעו מעל 150 ימי מילואים בשנה האחרונה-
היקף שאינו אירוע נקודתי אלא שינוי מבני באורח החיים של המשרת ומשפחתו.
מהמשרתים מעידים על
פגיעה במוטיבציה להמשך
שירות המילואים.
הסיבה המרכזית היא
הקשיים המצטברים בבית.
.png)
מהמפקדים מצביעים על
המתח בבית כגורם המרכזי
המשפיע על יכולת השירות,
הריכוז ואיכות התפקוד
של המשרת.
.png)
השפעות רגשיות שקופות:
שנה עלייה של מאות אחוזים בפניות לסיוע רגשי של נט"ל.
המעבר התכוף בין חזית לשגרה יוצר עומס רגשי משמעותי, שאינו מסתיים עם
פשיטת המדים אלא מלווה את המשרת בתוך הבית
פגיעה בנתיב התעסוקה והלימודים:
נתוני המל"ג והלמ"ס מדגישים כי כשליש מהסטודנטים המשרתים
וכאלפי עצמאים מתמודדים עם פערים לימודיים וכלכליים מצטברים,
המעמידים בסיכון את עתידם המקצועי.
סיכום: מעבר ממענה חירום לתשתית מדינית קבועה,
בהתאם למציאות הבטחונית החדשה
הכרה במשפחות המילואים כאוכלוסיית יעד מובחנת:
השירות הממושך והחוזר לאורך השנתיים האחרונות, והעובדה כי עשרות
אלפי משפחות נמצאות בשירות מילואים פעיל גם בעת הזו, מחייבים
הגדרה רשמית של קבוצה זו כבעלת מאפיינים וצרכים ייחודיים בתחומים
של רווחה, חינוך ותעסוקה.
.png)
הקמת מנהלת ייעודית מתכללת:
נדרשת כתובת ממשלתית אחת שתפקידה לרכז את המדיניות והטיפול
במשפחות המילואים מתוך תפיסה רחבה המקיפה את כלל תחומי החיים.
גוף זה נדרש לסנכרן בין פעולות המשרדים השונים, לוודא שהזכויות
מגיעות לכל משפחה בפועל, ולהוות חוליה מקשרת ישירה בין צרכי
המשפחות בשטח לבין גורמי הביצוע.
.png)
.png)
תשתית מדינית ורשותית - צורך בתכנית לאומית:
כדי לאפשר מענה אפקטיבי ונגיש למשפחות בתוך הקהילה, נדרשת בראש
ובראשונה תשתית מדינית מוסדרת. תשתית זו היא תנאי הכרחי להעברת
המשאבים והמידע הנדרשים מגורמי המדינה אל הרשויות המקומיות.
מעבר ממענה הישרדותי לבניית חוסן ארוך טווח:
הממצאים המוצגים בדוח מצביעים על שחיקה מצטברת של משפחות
המילואים בכל תחומי החיים – החל מהחוסן האישי, הזוגי והמשפחתי ועד
ליציבות הכלכלית. מציאות שבה המילואים הם חלק בלתי נפרד מאורח
החיים מחייבת גיבוש מענים המאפשרים חיים לצד המילואים, ולא רק
הישרדות בתוך תקופות השירות.
הרחבת השורות:
לצד ביסוס המעטפת למשפחות, קיימת דחיפות בהרחבת מעגלי שורות
המשרתים. השחיקה העמוקה והמתמשכת המשתקפת בדוח זה, היא
תולדה ישירה של היקף ימי המילואים החריג המוטל על קבוצה מצומצמת
באוכלוסייה. הרחבת השורות היא תנאי הכרחי להפחתת העומס המוטל
על התא המשפחתי ולאפשרות לקיים שגרת חיים תקינה לצד השירות.
.png)
.png)
מקורות:
1. סקר דיווח עצמי רבעוני פורום נשות
המילואימניקים (מדגם של כ-3000 נשות מילואימניקים, אוקטובר 2025)
2. PollyLabs - ”תמיכה במשפחות
המילואימניקים: אתגרים, פתרונות ותפקידה של הטכנולוגיה (אפריל 2025)
מקורות משלימים:
הממצאים המוצגים בדוח זה, המבוססים על נתונים מהשטח של פורום נשות המילואימניקים וניתוח
של PollyLabs, משתלבים בתמונת המצב הלאומית הרחבה כפי שהיא משתקפת בנתוני גופי המדינה
ומכוני המחקר. נתוני הסקר עולים בקנה אחד עם היקפי השירות המדווחים על ידי צה"ל ומשרד
הביטחון, ומתכתבים עם המגמות העולות מדוחות הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה, סקרי הלמ“ס
ונט"ל. כמו כן, הממצאים מתקפים את ניתוחי העומק של מכון טאוב, מרכז אדווה ועמותת 'דף חדש'
בנוגע להשפעות הכלכליות והחברתיות ארוכות הטווח של שירות המילואים על המשפחה. הצלבת
הנתונים מדגישה את הקשר ההדוק בין חוסן התא המשפחתי לבין היציבות הכלכלית והביטחונית של
מדינת ישראל, ומבססת את הצורך במענה מוסדר ומערכתי.